מוצרי מזון מיובאים
פעם היו במכולת שלנו ליד הבית שני סוגי לחמים: לחם שחור , ולחם לבן, אז היה לנו התלבטות בין שני לחמים בלבד, או אולי התלבטות אם לקחת לחם שלם או חצי לחם.. כיום בכל סופר שמכבד את עצמו ישנה "מחלקת לחמים" שלמה !! ניתן למצוא במחלקה הזו כמה עשרות סוגי לחמים.ולא רק בסופר, אלא בכל עיר כיום נפתחות חנויות יעודיות לממכר לחם בלבד, שלעומת חנויות אלה "מחלקת הלחמים" בסופר מרקט מחווירה.
הדוגמא של הלחמים הינה אחת מיני רבות בשוק המקומי, אך בעשורים האחרונים השוק המקומי חשוף ליבוא מוצרים איכותיים משאר העולם דבר הגורם לגיוון גדול לצרכן ושיפור איכות מתמדת של כל המחלקות ברשתות הקמעוניות - שקיקי התה הופכים "אופנתיים" ויפים יותר, מאשר מה שהיה פעם- שקית שקופה עם חוט וחתיכת נייר. שוק הקפה גם הוא השתנה מקצה לקצה , פעם היינו מסתפקים בקפה נמס של עלית, אך כיום במחלקת הקפה ישנם סוגי קפה מכל העולם.
דוגמא נוספת הוא שוק הפסטה- בעבר הלא רחוק הפסטה שהכרנו היתה באיכות ירודה, ומיצור מקומי, כיום ישנם סוגים רבים של פסטות מיובאות מאיטליה (כמובן) שכוללים צורות מגוונות, וכמובן איכות הטובה פי כמה ממה שהכרנו בעבר.
עוד קטגוריה מתפתחת היא שמן הזית שבו נכנסים מידי שנה שחקני חיזוק נוספים , שהאיכותיים ביותר מגיעים מאיטליה.
השאלה הנשאלת היא האם יבוא מזון גרם לעליית מחירים?
התשובה כמובן שלילית! כאשר יש רק יצרנים מקומיים, התחרות הינה מוגבלת,גם במחיר וגם באיכות, ולפעמים היה ניתן לראות מונופולים ששולטים בקטגוריה מסוימת, וכאשר נכנסים שחקנים נוספים לשוק זה מגביר את התחרות במחיר ובאיכות, ומזה נהנה תמיד הצרכן.